ינואר 2023
הערכות אבטחתית בלתי מספקת בשדות תעופה לאור איומי הטרור

רקע כללי

פיגועי הטרור של השנים האחרונות במזרח התיכון, אפריקה ובאירופה, הבהירו כי האיום על התעופה האזרחית (לרבות הרג המוני בטרמינלים), הינו אחד החמורים שישנו וכי הסיכון אינו מוגבל לאזורים הידועים כאזורי טרור מובהקים.

האטרקטיביות והתהודה התקשורתית של פיגועים בתווך האווירי - ימשיכו ככל הנראה להניע את מוטיבציית הפיגוע התעופתי גם בעתיד - מגמה בה החלו הארגונים הפלסטינים בסוף שנות השישים, אחריהם בא הטרור השיעי בהובלת חיזבאללה והאחרונים שנטלו חלק במתווה פיגועים זה היו ארגוני הג'האד העולמי – אל קאעידה ודאעש.

במסגרת התפתחות השיטות והטכניקות של ארגוני הטרור, אנו עדים לניצול מתמיד של מגבלות דפוסי האבטחה המקובלים כיום, בעיקר בתחומי בדיקת הנוסע וכבודת ידו, ובאמצעות ה"איום הפנימי" הנשקף מעובדי מערכת שלהם יש הרשאות גישה לכלי הטייס וסביבתם.

ניסיון הפיגוע התעופתי האחרון שדווח, סוכל באוסטרליה בשנת 2018 (תוכנן ע"י גורמי דאעש) וכוון לעבר מטוס חברת התעופה "איתיחאד", שאמור היה להתפוצץ על אדמת אוסטרליה. מטען החבלה שתוכנן להפיל את המטוס הוסלק בתוך מטחנת בשר, שהגיעה לאוסטרליה באמצעות נוסע משוטה.

למרות הצלחה סיכולית זו, מסתבר ששורה ארוכה של פיגועי תעופה, בהם נחדרו מערכי האבטחה (באירופה, אפריקה, המזרח התיכון ובאסיה), מובילים למסקנה עגומה - שבכל המקרים בהם ניסו מחבלים לחדור את מערכי האבטחה המקובלים בשדות התעופה (בהם נהוגה תקינה בינ"ל), הם הצליחו בכך.

האמור, החל זמן קצר לאחר אירועי ה- 11 בספטמבר ע"י הסלקת חומר נפץ בנעלי נוסע (דצמבר 2001 – פריז), בתחתונים (דצמבר 2009 אמסטרדם) ובמטען אווירי (אוקטובר 2010 צנעה, דובאי, בון ודוחא).

גם הפיגועים האחרונים של השנים 2015-2016 במטוס איירבאס הרוסי של חברת "קוגלימאביה", שהמריא ממצרים (שארם-א-שייח) לרוסיה (סנט-פטרסבורג), במטוס חברת AIRLINES" DAALLO" שהמריא מסומליה (מוגדישו) לג'יבוטי ובמטוס EGYPT AIR"" בטיסתו מפריז לקהיר (פיגועים שהתבצעו ככל הנראה במתווה של החדרת חומרי נפץ למטוסים), ממחישים את חדירות מערכי האבטחה ומהווים נקודת מפנה ועליית מדרגה באיום הנשקף למטוסי נוסעים.

כל אלה מובילים למסקנה שפיגועי האוויר ימשיכו ככל הנראה להתקיים, שכן בצד השני ישנם מפגעים חושבים, יצירתיים ומסוכנים, שמודעים ליכולות האבטחה ומנסים כל הזמן לשכלל את פעילותם. זו מלחמת מוחות ועלינו להקדים אותה בחשיבה ובהערכות ולהיות תמיד צעד אחד לפחות לפני המפגעים.

בעייתיות המצב הנוכחי

למרות ההחמרה המתמשכת ברמת ובחומרת האיומים, עדיין ישנם אמצעי ביטחון ושיטות בידוק בשדות תעופה מסוימים בעולם, המפגרים שנות דור ויותר אחר האיומים.

בשדות אלה, הרגולציה הבינ"ל הקיימת, לא רק שאינה תורמת לצמצום הפער בין האיום למענה, אלא היא אחת הסיבות המרכזיות להתרחבות הפער. הרגולציה הכלל עולמית המחייבת היחידה כיום היא נספח 17 לאמנת שיקגו של ICAO, שכל עדכון שלו מחייב הסכמה של כל 191 המדינות החברות ומספר ארגונים נלווים. מעבר לכך, כל תיקון ולו הקטן ביותר והמוסכם ביותר אורך לפחות שנתיים. התוצאה הינה, שעל אף שנספח 17 הוא המסמך המחייב היחיד ברמה הבין לאומית, הוא מנוסח בצורה כללית ביותר, דבר שמאפשר גם לאמצעי האבטחה השטחיים ביותר שננקטים לעמוד בו.

אמצעים ושיטות אבטחה הנהוגים כיום בשדות תעופה מסוימים בעולם, אינם נותנים מענה אחיד, מספק ואפקטיבי למירב האיומים הריאליים לתעופה, כולל איומים משנות השמונים. לא זו אף זו, ראוי גם להזכיר את איום הסייבר כחידוש שעלול להפתיע וגם מולו יש להיערך בהתאם.

למעשה אין כיום תקן בינ"ל מחייב המגדיר באופן ברור לשדות התעופה הבינ"ל, מה הן פעילויות (האבטחה) המינימליות האפקטיביות הנדרשות מכל שדה ושדה, על מנת להתמודד באופן אופטימלי אל מול מגוון האיומים.

בדיקת הנוסע וכבודת ידו

אחת התוצאות של מצב זה (העדר רגולציה ברורה) ניכרת לעין לכל נוסע, שלא לומר למחבל אוסף מל"מ, היא בדיקת הנוסע וכבודת ידו. מסתבר שבשדות תעופה מסוימים בעולם בדיקת הנוסע וכבודת ידו, עדיין מבוססת על בדיקת גוף באמצעות מגלה מתכות ובדיקת כבודת היד באמצעות מכשיר שיקוף ללא יכולת אוטומטית של גילוי חומרי נפץ.

בעוד ששיטות בדיקה אלה יעילות לגילוי כלי נשק מתכתיים, אין להם כל רלוונטיות לגילוי מטעני חבלה וחומר נפץ על גוף הנוסע, לרבות כלי נשק אל מתכתיים ויעילותם לגילוי מטען חבלה מהסוגים שאירגוני המחבלים משתמשים בהם  לפיגועים בתעופה, הינה קטנה מאד אם בכלל.

מהימנות מורשה גישה לאזורים מוגבלים

אמין טרק היה אחד מחברי רשת טרור אשר התכוונה לפוצץ מטוסים שהיו מיועדים לטוס לארה"ב בקיץ 2006. הוא עבד כאיש בטחון בעבור חברת ג'ט אייר ו- G4S  בשדה התעופה הית'רו. החוקרים טענו כי טרק בן ה-23 אשר למד ביוכימיה, מסר מידע לגבי נוהלי האבטחה בשדה התעופה ויעץ לגורמי טרור, כיצד ניתן להתגבר על אמצעי האבטחה.

בשנת 2011 עובד של חברת בריטיש אייר, ראג'יד קרים, נמצא אשם בתכנון פעילות טרור. הוא היה מומחה IT (מערכות מידע) אשר השתמש במקום עבודתו, על מנת לנסות ולסייע בהקמת תשתית למתקפה כנגד טיסות לארה"ב.

גם הפיגוע במטוס איירבאס הרוסי של חברת "קוגלימאביה", שהמריא בפברואר 2016 ממצרים (שארם-א-שייח) לרוסיה (סנט פטרסבורג), הופל ע"פ הדעה הרווחת (בקרב אנשי מקצוע), בסיוע עובדי שדה התעופה המקומי של שארם-א- שיח.

בפברואר 2016 נחשף סרטון, בו נראים עובדים בנמל התעופה של מוגדישו, מוסרים מחשב שבו הוסלק מטען חבלה למחבל מתאבד, אשר פוצץ את מטען הנפץ במהלך טיסת חב' AIRLINES DAALLO ורק בשל הפעלה מוקדמת מדי של מטען החבלה בגובה נמוך יחסית, לא גרם לפיצוץ המטוס כולו.

בנובמבר 2015 בעקבות מתקפת הטרור בפאריז, נודע כי 70 עובדים המורשים בגישה לאזורים מוגבלים ביטחונית בשדות התעופה של פריז, מופיעים ברשימות חשודים בפעילות טרור או קשר לפעילי טרור, בעיקר בשל סיבות של רדיקליות.

בהתחשב ביכולות של עובד מורשה גישה לאזורים מוגבלים, לרבות לנהלים רגישים אליהם הוא נחשף, ישנה סכנה ממשית לפיה בעל גישה לאזורים מוגבלים, שלו כוונות עוינות, עלול לגבור על מערכי האבטחה השונים ולסייע בהחדרת חומרים אסורים לאזורים מוגבלים.

ניתן בהחלט לומר שלאחרונה קיימת מגמה של ארגוני הטרור למיניהם, להסתייע לשם ביצוע פיגוע, בתשתית האנושית האוהדת אותם, המועסקת בשדות התעופה.

סכומו של דבר, לא קיים כיום תקן לביצוען של בדיקות ביטחונית לקראת/בטרם העסקה, לרבות בדיקות חוזרות במהלך העסקה. מסתבר שבדיקות אלה נתקלות במגבלות משפטיות, אתיות ומעשיות, המקשות על ביצוען וכיום אין למעשה כל תקן המגדיר את מדדי בדיקות הרקע, איכותם ותכיפותם הנדרשים מעובד חדש או וותיק המועסק באזורים ה"סטריליים" של שדות התעופה.

הפיקוח אחר סדרי הביטחון בשדות התעופה ובחברות התעופה

הרגולציה הבינ"ל מחייבת את המדינות לבצע ביקורות ופיקוח אחר סידורי הביטחון בשדות תעופה ובחברות התעופה. פעילות זו מבוצעת כיום על ידי מבקרים (auditors) הפועלים באתרי הבידוק ומוציאים דוחות בהם מתארים את התרשמותם לגבי מידת העמידה בביצוע אמצעי הביטחון ע"פ הדרישות הבינ"ל - דרישות שהכול יודעים שאינן נותנות מענה לאיומי התקופה העדכניים.

בנוסף, הבדיקות אינן מבוצעות על פי קריטריונים אובייקטיביים אחידים וכמותיים של איכות וכתוצאה מכך ניתן למבקרים שונים להגיע לידי מסקנות שונות לגבי שדה מסוים, באשר למידת היעילות והאיכות של סידורי הביטחון בו.

מאחר והתקינה הבינ"ל אינה יכולה לשמש מדד להערכת יעילות האבטחה בשדות התעופה ובחברות התעופה בעולם, יש צורך בפיתוח מדדי יעילות ביטחוניים, לשם הערכת רמת היעילות האבטחתית בשדות תעופה ובחברות תעופה ברחבי העולם.

 

 

סכום

אנו חיים בתקופה שבה המוטיבציה והיכולת לביצוע פיגועים בתעופה האזרחית, במטרה להשיג אפקט מרבי של נפגעים, דבר שאמור להביא בעקבותיו לפגיעה מוראלית וכלכלית כלל עולמית, לרבות הד תקשורתי נרחב, טרם חלפה מהעולם. לפיגוע מוצלח אחד עלולה להיות משמעות אסטרטגית רחבה לאורך זמן רב מאד, לרבות שיבוש סדרי תעבורה אווירית והשראה למפגעים נוספים.

כל אלה מביאים לארבע מסקנות עיקריות:

א. אין להסתמך רק על מודיעין והתרעות וחיוני שהאבטחה תוביל את המענה לגילוי ומניעה, ושהצי"ח המודיעיני יהיה בעדיפות לתת כיסוי ומענה לאיום. ההשקעה באבטחה הינה זולה יותר ממחיר השיקום.

ב. גיבוש והפצה של תקן בינ"ל שיגדיר לשדות התעופה הבינ"ל בעולם, מה הם פעילויות המינימום הביטחוניות הנדרשות מכל שדה ושדה, על מנת לחזק את כושר העמידה בפני טרור תעופתי, דבר שיעלה את רף האבטחה בענף התעופה בעולם כולו.

ג. העובדה שלא קיים תקן מינימום בינ"ל אחיד לסדרי אבטחה ושלא מתקיימת כיום פעילות דרסטית לשינוי המצב החקיקתי הקיים בענף התעופה (במטרה להגביר את יכולת ההתמודדות עם מפגעים פוטנציאליים), עלולה לעודד מעשי תוקפנות כלפי אותם שדות בעלי רף אבטחה נמוך.

ד. תקן זה ושקיפותו גם כלפי קהל המשתמשים, צפוי לחזק את כושר העמידה של שדות תעופה בפני טרור תעופתי, דבר שיעלה את רף האבטחה בענף התעופה בעולם כולו.

סוף

 

 

הכותב: שימש בעברו כראש אגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד התחבורה - בין היתר גם כרגולטור לתחום אבטחת התעופה. כיום פועל כעמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור, אוניברסיטת רייכמן.