top of page

Danny Shenar                                                                                                                                            דני שנער

SecurityConsultant                                                                                                                        יועץ לענייני ביטחון

                                                                            

Rafi Baeri, Economic Hospitality Tourism Consultant                                                                         רפי בארי  

הערכות לקראת חידוש תיירות (בינ"ל) נכנסת לנוכח אילוצי משבר נגיף הקורונה

רקע כללי

בשנת הפעילות 2019 פקדו את ישראל כ 4.6 מיליון מבקרים מחו"ל (תיירים, מבקרי יום, מפליגים וכד'), שהכניסו לקופת המדינה כ 7.5 מיליארד דולר.

נגיף הקורונה שהתפרץ בסין באוקטובר 2019, ותוך מספר חודשים התפשט בעולם כולו, הועלה ע"י ארגון הבריאות העולמי לרמת סיכון גלובלית והוכרז כפנדמיה עולמית, על המשתמע מכך. כתוצאה מכך נגדעו בישראל (ובעולם) מגזרי פעילות רבים ובכללם באופן אנוש ומשמעותי, ענף התיירות הנכנסת לישראל.

המשבר פקד בין היתר אף את ענף התעופה הנכנסת לישראל, כולל תעופה יוצאת, דבר שהביא לשיתוק מוחלט בתחום. כתוצאה מכך חברות תעופה רבות ביטלו לגמרי את טיסותיהן לישראל ובתי מלון, שרותי תיירות, אלפי מורי דרך, מרכזי אטרקציות וכו' נשארו ללא פעילות.

מראשית מרץ 2020 ועד עתה ירדה למעשה הפעילות התיירותית הנכנסת לישראל באופן דרסטי ולהלכה אינה קיימת כיום.

 

המצב העכשווי

חלק גדול מהמדינות אשר בינן לבין נתב"ג פועל  שרות של טיסות נוסעים סדירות, אינו מאפשר עדיין כניסה של אזרחים זרים כולל אזרחים ישראלים לשטחן.

 

ניתן למצוא סוגי מגבלות שונים בין המדינות-

  1. נתוני יאטא מצביעים כי המדינות אשר התקנות שלהן מאפשרות כניסה של אזרחים ישראלים לשטחן בטיסות היוצאות  מישראל ללא דרישה של הסגר או בדיקות בנמל הן: ארה"ב, סרביה וטורקיה, כאשר יוון קפריסין יאפשרו זאת במהלך יוני ומלטה מתחילת יולי.
    ככלל רוב מדינות האיחוד האירופי אינן מאפשרות כניסה דרך נמלי התעופה הפעילים בשטחן לאזרחים זרים, או שהן מאפשרות כניסת אזרחים אלה, בכפוף להגעה בטיסות ממדינות החברות באיחוד. ישנן גם מדינות המחייבות דרישות שונות של בדיקות, אסמכתאות רפואיות, ערבויות למיניהן וכד' (נתונים אלה משתנים תדיר בהתאם לנסיבות).

  2. מספר גדול של מדינות אינו מאפשר כניסה דרך נמלי התעופה הפעילים בשטחן לאזרחים זרים מכל המדינות או לאזרחים זרים מרשימה של מדינות הכוללת גם את מדינת ישראל. מדינות אלה הינן קנדה, ברזיל, צ'ילה, רוסיה, אזרבייג'ן, גאורגיה, סין, הונג קונג, סינגפור, יפן, אוסטרליה וניו זילנד.

  3. מספר מדינות מאפשר כניסה של אזרחים זרים דרך נמלי התעופה הפעילים בשטחן בכפוף לשהות בהסגר של 14 ימים מיום ההגעה למדינה. מדינות אלה כוללות את דרום קוריאה, אתיופיה, טנזניה, בלארוס, בריטניה ואירלנד.

  4. מספר מדינות השעו את ההמראות והנחיתות של טיסות נוסעים בנמלי התעופה שבשטחן ועדיין אינן מתירות את חידוש הטיסות. קבוצת מדינות זו כוללת, בין היתר, את: פולין, מלטה, הודו, תאילנד, דרום אפריקה, סיישל, רואנדה, מצרים, ירדן, אלבניה, אוזבקיסטן ואוקראינה.

הנחות עבודה

  1. ניתן להעריך כי כל עוד ישראל ומדינות העולם לא תתגברנה על הנגיף בהורדה משמעותית של מקרי חולים חדשים, ימשכו ההגבלות על ענף התיירות.

  2. בהינתן שלישראל תיירות פנים פעילה וברמה גבוהה, הדבר יכול לסייע רק לאזורי נופש מובהקים ולעסקי תיירות מסוימים.

  3. למרבית אתרי התיירות המובהקים של ישראל כמו ירושלים, ת"א, נצרת וחיפה, הפתרון התיירותי היחיד הינו חזרת התיירות הבינ"ל ארצה, לרבות התיירות העסקית.

  4. פיתוח התיירות הנכנסת לישראל צריך שיבנה באופן הדרגתי ויתבסס בעיקר על 10 מדינות המקור המרכזיות מהן פקדו תיירים את ישראל, ע"פ סדר החשיבות הבא: ארה"ב קנדה, רוסיה, גרמניה, צרפת, בריטניה, סין, איטליה ופולין.

  5. לא סביר לפתח תיירות נכנסת ויוצאת כל עוד קיימות מגבלות שונות מכבידות לכניסת תיירים ארצה, לרבות חובת בידוד (לנכנסים ארצה ולחוזרים למדינות המקור).

  6. חילופי מידע עם גורמים שלטוניים רגולטוריים, לשכות תיירות של מדינות, חברות תעופה זרות וכד', עשויות לקדם ההערכות לפיתוח חוזר של הענף.

  7. נדרש סיוע ממשלתי וסבסוד הענף, לרבות ביחס לביטוחים מתאימים, כדי להחזיר חלק מהפעילות למצב הקודם.

  8. ע"פ התרחיש המתון התיירות הבינ"ל תתחיל להתאושש באמצע קיץ 2020, כאשר התרחיש הקיצון מדבר על חזרה לשגרה שתחל רק בחורף 2021.

הפתרון המועדף

  1. הקמת קרנות למתן מענקים ייעודיים לגורמי תיירות, הענקת ערבות מדינה לעסקים בתחום התיירות הנכנסת והתגייסות ממלכתית לפעולות שיווק, מתוך מטרה להחזיר את אמון הצרכנים בביטחון הבריאותי הכרוך בביקור בישראל.

  2. הפצת מידע בקרב גורמי תיירות רלוונטיים בצורת סרטונים ועדכונים על הנעשה בישראל בהקשר להיחלשות מחלת הקורונה ושליטת המדינה בקצב התפשטות המחלה.

  3. הפצת מידע גנרי תדמיתי ואינפורמטיבי למארג נרחב ככל שניתן של גורמי תיירותיות הקשורים בישראל. ההפצה תתבצע באמצעות רשתות האינטרנט, רשתות חברתיות, רשימות תפוצה של מלונות, סוכני נסיעות, מורי דרך, לשכות התיירות הממשלתיות, חברות תעופה וכו' .

  4. שימוש בחברות מסחריות כלכליות בישראל להפצת מידע ועדכון שוטף שיופנה לאנשי עסקים בחו"ל ויפרט אודות המצב בישראל ויכולתם להמשיך להגיע או לעשות עסקים בישראל בבטחה.

  5. שמירת קשר עם צינורות השיווק בחו"ל, לרבות סיוע כספי להקטנת סיכוני יוזמות בתחום התנעת התנועהלישראל.

  6. יצירת מיפוי הדרישות הרגולטוריות החלות על הנכנסים למדינות היעד העיקריות, לרבות פרסום הדרישות וההקלות בישראל לגבי הנכנסים מחו"ל ארצה.

  7. קיום הליך של הערכת יעילות אמצעי הבטיחות הרפואיים הננקטים בשדות תעופה בחו"ל מהם יוצאות טיסות זרות לישראל. פעילות זו נועדה לבחון את רמת האיום והסיכון הבריאותי הנשקפים בכל אחד משדות תעופה אלה מנוסעים הממריאים לישראל, לאתר פערי בטיחות ובמידת הצורך להנחות לגשר על פני פערים אלה.

  8. ישראל חייבת לאמץ עיקרון של החלת הנחיות בריאות דיפרנציאליות, קרי-מתן הנחיות פרטניות שאינן אחידות, לכל חברה ושדה תעופה בחו"ל ממנו יוצאות טיסות לישראל, בהתאמה למצב התחלואה באותה מדינה ואמצעים הננקטים בשדה התעופה עצמו. פעילות זו תייצר שת"פ ומערכת יחסים בלתי אמצעית, עם עשרות רבות של גורמי בריאות וממשל בכל אחת מהמדינות, מהן מתקיימות טיסות לישראל.

  9. ייסוד קבוצת עבודה שיעודה לקדם את השת"פ הבינ"ל של מדינות בהקשרי חסמים בריאותיים בענף התעופה ולמסד דפוסי פעולה ומענה לאיומים באופן אחיד, בהתאם לרמות האיום הבריאותיות הנשקפות כגון: רמת איום רגילה, רמת איום גבוהה, רמת איום גבוהה במיוחד וכד'. על בסיס רמות האיום ניתן יהיה להתאים את המענים הנדרשים.

סכום

שלוש תובנות עיקריות עולות מהאמור:

  1. בצד האסדרה, יש להקים גם מערכות של שיתופי פעולה בין מדינתיות, לרבות מרכזי שליטה ובקרה עולמיים, שיאפשרו מתן מענה גלובלי מתואם, אל מול איומי בריאות בזמן אמת.

  2. העובדה שרמת האיום והסכנה לתעופה האזרחית הינם חסרי תקדים, מציבה בפני מקבלי ההחלטות את אתגר הקצאת המשאבים הגדול ביותר, שעקרו איזון שבין השקעה שמטרתה לצמצם את היקף הנזקים מנגיפים מחד, בצד שמירה על כדאיות כלכלית מאידך.

  3. מסמך זה חובר לאור משבר מגפת COVID-19, אך הוא יכול לשמש בסיס לפעילות במגפות והדבקות אחרות בעתיד.

                                 

יוני 2020

מחברי המסמך

המסמך נכתב ע"י דני שנער ורפי בארי:

 

דני שנער                                 

בוגר אוניברסיטת חיפה בחוג מדע המדינה (1999). הועסק כעובד מדינה החל משנת 1972 - תחילה בשב"כ במחלקת המבצעים המיוחדים ולאחר מכן בנושאי ביטחון במשרדי האוצר והחוץ. פרש לגמלאות לפני 3 שנים לאחר ניהול בן עשרות שנים של אגף הביטחון החרום והסייבר במשרד התחבורה - שם הקים וניהל במשך שנים מערכות אבטחה וביטחון מורכבות בארץ ובחו"ל. פרש לגמלאות ב 2017 ומשמש יועץ בתחום ביטחון תעופה בישראל ובעולם.

 

                                                                                                     דני שנער dani.shenar.p@gmail.com    050-5200436

 

רפי בארי

מוסמך לכלכלה ומסחר בינ"ל בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעברו שירת ככלכלן ראשי בחטיבת המזון במשרד התעשייה והמסחר, בתפקידים שונים במשרד התיירות כולל נציג המשרד בארה"ב ובבריטניה, יועץ כלכלי לשר התיירות, וסמנכ"ל בכיר לשיווק ועידוד תיירות. בין תפקידיו בסקטור הפרטי היו סמנכ"ל שיווק של יקבי כרמל מזרחי, סמנכ"ל שיווק ומכירות של רשת מוריה, סמנכ"ל שיווק ומכירות של רשת מלונות דן. שימש כנציג הישראלי בהנהלת ארגון USTOA ארגון סיטונאי התיירות של ארה"ב. פרש לגמלאות      ב 2019 ומשמש יועץ כלכלי ותיירותי לגורמי תיירות בישראל ובעולם.
 

                                                                                                      רפי בארי rafi@baeritlv.com                 052-8444888

bottom of page