קריאה לרפורמה במערך אבטחת התעופה

הישראלית והזרה הטסה לישראל

 

רקע כללי

פיגועי הטרור של השנים האחרונות במזרח התיכון, אפריקה ובאירופה, הבהירו כי האיום על התעופה האזרחית, הינו אחד החמורים שישנו וכי הסיכון אינו מוגבל לאזורים הידועים כאזורי טרור מובהקים.

האטרקטיביות והתהודה התקשורתית של פיגועי האוויר, ימשיכו ככל הנראה להוביל את רצון המפגעים לבצע פיגועי תעופה גם בעתיד הנראה לעין ותמיד ימצאו מפגעים חושבים, יצירתיים ומסוכנים, המודעים ליכולות האבטחה ומגבלותיה.

במגמה זו החלו הארגונים הפלסטינים בסוף שנות השישים, אחריהם הגיע הטרור השיעי בהובלת חיזבאללה והאחרונים שנטלו חלק במתווה פיגועים זה היו ארגוני הג'האד העולמי – אל קאעידה ודאעש.

שורה ארוכה של פיגועי תעופה שצלחו, מובילים למסקנה עגומה - שבכל המקרים בהם ניסו מחבלים לחדור את מערכי האבטחה, של חברות תעופה זרות, הם הצליחו בכך. מאמר זה קורא להסדרת רפורמה, בכל הקשור לביטחון מטוסי חברות התעופה הישראליות והזרות הטסות לישראל, עם מטוסים גדושי ישראלים.

 

טיסות ישראליות תחת אבטחה כחול/לבן

מזה עשרות שנים השב"כ אחראי להנחיה המקצועית אבטחתית של כל חברות התעופה הישראליות בארץ ובחו"ל, וזאת באמצעות אגף הביטחון של חברת אל על.

לפעילות לא טבעית זו, שלפיה החברות ארקיע וישראייר מקבלות את שירותי האבטחה שלהן מחברת אל על שמתחרה בהן עסקית, אין מקבילה בכל רחבי העולם.

צורת אבטחה זו נכפתה על אל על ועל שירות הביטחון הכללי בתחילת שנות השבעים כאילוץ, נוכח גל הפיגועים שפקד את ענף התעופה הישראלית אותה עת.

בצד כל אלה גברה גם ההכרה שהפעלת אבטחה על היבטיה השונים בחו"ל, היא מהפעילויות השלטוניות הרגישות ביותר המבוצעות בהנחיית מדינת ישראל. אשר על כן, העקרונות הבסיסיים ביותר של ממשל תקין מחייבים שפעילות כזו תבוצע במלואה, על כל מרכיביה, על ידי גורם ממלכתי. לא ייתכן שחלקים משמעותיים ורגישים מפעילות כה מורכבת, יתנהלו על ידי חברה ציבורית פרטית כמו אל-על.

לאור כל אלה ועוד, קמו ב 15 השנים האחרונות שלוש וועדות בין משרדיות שדנו בסוגיה, כאשר מסקנת הוועדה הראשונה מבניהן (2011), בראשות הח"מ הוצגו בפני ראה"מ, שלא קיבלם עקב לחץ האוצר. וועדה בין משרדית שלישית ואחרונה המליצה להשאיר את האחריות לאבטחת התעופה הישראלית בחו"ל בידי אגף הביטחון בחברת אל על. הוועדה גם קבעה שיש לבצע שינויים ארגוניים משמעותיים בתוך האגף וביחסי הגומלין שבין האגף לשב"כ. המלצה זו תקפה כיום הלכה למעשה, ונדמה שההערכות האבטחתית בתחום, בהחלט משביע רצון.

יחד עם זאת, יש הסוברים שהמערך הישראלי קורס אט אט לתוך עצמו, זו מפלצת שקשה לתחזקה בחו"ל בהיבטי כ"א, תקציב, טכנולוגיות וכד', מה גם שהיא תלויה מעת לעת בגחמות מדינתיות בכל פעם שמתהווה מתח דיפלומטי, כמו זה עכשיו מול צרפת.

 

.טיסות חברות התעופה הזרות הטסות לישראל

בצד הרצון להסדיר את סוגיית ביטחון התעופה האזרחית הישראלית, עלתה גם שאלת ביטחונן של טיסות חברות תעופה זרות גדושות ישראלים הטסות ארצה. טיסות אלה, הגם שהיו בעלות היקף נוסעים גדול לאין שעור מאלה שטסו בחברות הישראליות, לא קיבלו את רמת האבטחה הנדרשת מחברות ישראליות.

יחד עם זאת יש על חברות אלה פיקוח ישראלי מסוים, האומד את היקף התמודדותם עם עוצמת האיום, ונדרשים לעיתים מימוש צעדי אבטחה נוספים, על מנת לגשר על פני פערי אבטחה שמאותרים.

יאמר גם שבעידן מערך הבידוק הטכנולוגי המתקדם ברוב שדות התעופה בעולם, המבוסס על גילוי אוטומטי של חומרי נפץ, הפער הזה בין שני מגזרי התעופה, הישראלית והזרה, צומצם באותם מקומות בהם מופעל מכשור מתקדם לאיתור אמל"ח.

 

טיסות חכורות זרות הטסות לישראל תחת שם קוד ישראלי

מסתבר שקיימת לאחרונה בעייתיות מסוימת, במטוסים חכורים זרים הטסים לישראל, תחת שם קוד של חברות התעופה הישראליות. טיסות אלה לא זוכות למענה אבטחתי כחול/לבן מחד, ולא לפיקוח ישראלי אודות סדרי האבטחה הננקטים ע"י המקומיים מאידך. למעשה לא נדרש מהן בטיסתם ארצה דבר מה נוסף, ובלבד שיעברו את סדרי הביטחון שקבעו המקומיים.

זו פרצת אבטחה משמעותית, בעיקר משום שישנם עדיין שדות תעופה קטנים, נחבאים, אזוטריים, בהם עדיין ננקטים צעדי אבטחה מיושנים, שאינם נותנים מענה אפקטיבי למירב האיומים הריאליים לתעופה, כולל איומים משנות השמונים.

במדינות אלה הבדיקה הביטחונית עדיין מסתמכת על שימוש בגלאי מתכות, המשולבים עם מכונות שיקוף קונבנציונליות (ללא יכולת גילוי אוטומטי של חומרי נפץ).

 

בדיקה זו מותירה בעידן פיגועי ההתאבדות ופיצוץ מטוסים באוויר פער גדול, העלול להיות מנוצל להחדרת חומרי נפץ, מטעני חבלה ואף כלי נשק שאינם מתכתיים, או בעלי חתימה מתכתית נמוכה, הן על גוף הנוסע והן במטען היד הנלווה אליו.

 

סיכום

ניתן היה לצפות ממערכות הביטחון הרגולטוריות השונות של ישראל, שבעקבות הפיגועים הגדולים בתעופה העולמית ושינויי האבטחה המחמירים שחלו בעקבותיהם בעולם, הם יורו על נקיטת שינויים דרמטיים בדפוסי המוכנות הביטחונית, בכלל הטיסות הממריאות לישראל. דבר זה עדיין לא התרחש במלואו, בעיקר כשמדובר בטיסות המתבצעות באמצעות מטוסים חכורים, מיעדים מסוימים, הטסים תחת שם קוד של חברה ישראלית. הימנעות משינוי המצב וגרירת רגליים, עלולה לגרום ל"מגה טרור" תעופתי, העלול לגרום לאסון רב נפגעים בקנה מידה לאומי.

אשר על כן, חובה להידרש לשלוש סוגיות עיקריות. האחת, שינוי המבנה הארגוני המועדף בתחום אבטחת התעופה הישראלית. השנייה, בניית מנגנון פיקוח ובקרה על פעילות המקומיים בשדות תעופה בחו"ל וכפועל יוצא מכך, לחדול במקומות מסוימים, שרמת האבטחה בהם מניחה את הדעת, לבצע בדיקות ביטחוניות כחול/לבן, במקביל לפעילות האבטחה של המקומיים. השלישית, להתייחס לטיסות חכורות הטסות לישראל תחת קוד של חברות ישראליות, כאילו היו טיסות ישראליות לכל דבר ועניין.

​

סוף