10.4.26

משרד התחבורה - כשאין תכנון הציבור משלם

 

כללי

​המלחמה עם איראן חשפה עד כמה ענף התחבורה – כלי שמאפשר לנו לנוע, לעבוד, לטוס ולחיות, אינו ערוך לחירום. פעם נוספת נתחוור את מה שהיה ידוע מזה שנים: משרד התחבורה על רשויותיו השונות, האמונים בין היתר גם על ביטחון התחבורה הציבורית (אווירית, ימית יבשתית), אינו מוגדר כתשתית לאומית קריטית ואינו ערוך לחירום. הדוגמאות לכך הן רבות ואמנה מספר אירועים מרכזיים, אשר לגבי כל אחד מהם התקבלו במהלך המלחמה החלטות סותרות או בעיתיות, מבלי שחל שינוי בעוצמת האיום.

 

נתב"ג

שש פעמים מאז פרוץ המלחמה, שונה מספר הנוסעים המותר להטסה במטוסים הממריאים מנתב"ג – תופעה שמעלה יותר שאלות מאשר תשובות. לקראת סיום המלחמה עלה מספר הנוסעים המותרים להטסה, הגם שלא הייתה כל אינדיקציה על ירידה ממשית בהיקף איום הטילים הנשקף לנתב"ג. נהפוך הוא, בשבוע האחרון למלחמה ההגנה האווירית לא הצליחה ליירט רבע מהטילים ששיגרה איראן. נובע מכך, שהאיום לנתב"ג רק גבר עם הזמן וכך גם תוחלת הערכת הנזק האפשרי מפגיעת טיל. אשר על כן, סביר להניח שבכל הפעמים בהם הוחלט על הטסת אנשים רבים יותר (החלטה שקשורה בחיי אדם), היא הסתמכה על בסיס נתונים בעייתיים, העדר תכנון מוקדם, לחץ ציבורי ושיקולים פוליטיים תדמיתיים.

 

שת"פ עם ירדן

במרוצת המשבר התבשרנו כי שלטונות התעופה הירדנים חסמו את האפשרות להטסת ישראלים משדה עקבה הסמוך לאילת. ירדן שביקשה ליהנות מהפוטנציאל הכלכלי הגלום בהטסת ישראלים משטחה, דרשה תנאים שלא תאמו את האינטרסים של חברות התעופה הישראליות ומשרד התחבורה.זו החמצת הזדמנות חד פעמית לשיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי המדינות, כמו גם פגיעה בחופש התנועה של אזרחי ישראל שהשתוקקו לצאת לחו"ל. שוב לקתה המערכת התחבורתית בתגובתיות ובהעדר תכנון, שכן ניתן היה "לסגור" הסכם עם שלטונות ירדן חודשים ושנים טרם המלחמה.

 

שדה רמון

​שדה התעופה רמון שהוקם בעלות עתק נועד לשמש כשדה אלטרנטיבי לנתב"ג בשעות חירום. ואולם, שדה זה הושבת מיומה הראשון של המלחמה, עקב פעילות אחרת. אין דוגמא ברורה מזו לפער שבין התכנון למציאות שהתהוותה. ניתן לומר בוודאות ששדה התעופה רמון הינו אלטרנטיבה שאינה קיימת. גם עם נניח שהיה צורך עצום לבצע משדה רמון פעילות תעופתית מסוימת במהלך המלחמה, חובה הייתה על מקבלי ההחלטות לעמוד על כך שיותרו בפרקי זמן מסוימים נחיתות אזרחיות. האלטרנטיבות שאולתרו בזמן אמת (נחיתה בעקבה ובטבה) היו ברות סיכון בלתי מחושב לישראלים, גם מבלי להביט בתמונת אזהרות המסע הקיצוניות שהמטה ללוט"ר הפיץ לגבי אזורים אלה.

 

הרכבת הקלה

השבתתה ופתיחתה לנסיעות של הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום), ממחישה באופן כמעט מושלם את עומק הכשל הניהולי. עם פרוץ הקרבות פסקה לחלוטין פעילותה הסדירה של הרכבת, מספר שבועות לאחר מכן חודשה הפעילות באופן חלקי (במקטעים העליים) ובסופו של דבר נמסר לציבור כי פעילות רכבתית תתקיים במקביל למקלוט ציבורי.

 

ההיבט הימי

הקמת נתיב ימי להשבת נוסעים ארצה מאחת ממדינות הפריפריה באמצעות פלטפורמה ימית, הינו דבר מתבקש. נושא זה מטופל במשרד התחבורה כבר למעלה מעשור ואולם לידי פתרון מעשי לא הגיעו הדברים. גם האפשרות הכול כך פשוטה שהועלתה ברגע האחרון עם פרוץ הקרבות לא הבשילה, על אף התערבותם ברגע האחרון של שרת התחבורה וראש הממשלה בנושא.

 

סיכום

סכומו של דבר, אין מדובר בתקלות או באירועים נקודתיים מקריים, אלא בכשל ניהולי. יש כאן מגוון של תחומי טיפול שונים, המצביעים על כשלים מערכתיים עליהם הציבור משלם, בזמן, בכסף ובביטחון. זו אינה גזרת גורל, זה תוצר של העדר תכנון אסטרטגי. המערכות התחבורתיות הרגולטוריות הגיבו בפאניקה, ללא תכנון עומק וללא מדיניות אחידה.

 

המלצה

נדרשת רפורמה מחייבת לתחבורה בחירום, שעיקרה הקמת מנגנון תכנון אסטרטגי עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי, שיגבש תפיסת על לאומית סדורה לעת מלחמה וימנע אלתורים. גוף זה שיהיה באחריות המל"ל, יחייב את המערכות השונות של משרד התחבורה להיערך בהתאם, כדי למנוע את המשבר הבא.כותב הדברים:דני (שליין) שנערלשעבר, מנהל אגף הביטחון, החרום והסייבר במשרד התחבורה