האיום שאסור להתעלם ממנו

​

יבואו עוד ימים טובים יותר, כאשר שמי התיירות והטיסות לחו"ל יתחדשו, והתייר הישראלי יתרגש לקראת רכישת כרטיסי טיסה כדי לברוח אל הנופש. או אז, יתבקש מאליו להסב תשומת לב לאיום העלול לפגוש את המוני התיירים הישראלים שימריאו לחו"ל – הטרור התעופתי משדות תעופה משניים פריפריאליים, קטני היקף, המאופיינים בדרך כלל בתנועת נוסעים עונתית.

 

נתוני ICAO (ארגון התעופה האזרחי הבינלאומי, השייך לאומות המאוחדות) מצביעים על כך שפיגועי הטרור של העשור האחרון ברחבי העולם, ממחישים שהאיום על התעופה האזרחית, הוא מהחמורים שישנו וכי הסיכון אינו מוגבל עוד לאזורים המזוהים כ"אזורי טרור", אלא הפך גלובלי לחלוטין.

 

כך לדוגמא הפיגועים של השנים 2015-2016 במטוס איירבאס הרוסי של חברת קוגלימאביה, שהמריא משארם-א-שייח לסנט פטרסבורג, הפיגוע במטוס חב' AIRLINES DAALLO שהמריא ממוגדישו לג'יבוטי ובמטוס EGYPT AIR בטיסתו מפריז לקהיר. ניסיון הפיגוע התעופתי האחרון שדווח, סוכל באוסטרליה בשנת 2018 (דאעש) וכוון לעבר מטוס חברת התעופה "איתיחאד", שאמור היה להתפוצץ על אדמת אוסטרליה.

 

בטרנד זה החלו הארגונים הפלסטינים בסוף שנות השישים, אחריהם הופיע הטרור השיעי בהובלת חיזבאללה והאחרונים שנטלו חלק במתווה פיגועים זה היו ארגוני הג'האד העולמי – אל קאעידה ודאעש.

 

האטרקטיביות התקשורתית של פיגועי אוויר, היא זו המזינה את המוטיבציה של ארגוני הטרור לפגוע בענף התעופה ולא במקרה: פיגוע אווירי מספק לתוקפים את כל מה שהם מחפשים - מספר נפגעים גבוה, פגיעה מוראלית וכלכלית והד תקשורתי עולמי. בעולם שבו הטרור משנה צורה, מתעדכן ומתאים את עצמו במהירות למשתנים השונים, אנו עדים לניצול מתמיד של מגבלות דפוסי האבטחה המקובלים כיום ואין צורך להיכנס לפרוט יתר בנושא.

 

רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת לענף התעופה האזרחית, נובעת משילוב של זמינות מגוון סוגי חומרי הנפץ (צבאיים, מסחריים, מאולתרים), הנמצאים כיום בהישג ידם של ארגוני הטרור הבינ"ל, המיומנות שנרכשה בשימוש בהם ומודעות ארגוני הטרור למגבלות שיטות הבדיקה הנוכחיות הנהוגות בשדות תעופה.

 

מסתבר ששורה ארוכה של פיגועי תעופה בהם נחדרו מערכי האבטחה בעולם, מובילים למסקנה עגומה ופשוטה – שבמקרים רבים בהם ניסו מחבלים לחדור את מערכי הביטחון המקובלים בשדות התעופה, הם הצליחו בכך.

 

מזה עשרות שנים שלא ארע פיגוע תעופה בעל זיקה לישראל, אבל אסור להתבלבל, זו אינה ערובה לעתיד - השקט הזה עלול להטעות שכן האיום לא נעלם, הוא רק ממתין להזדמנות.

 

האיום האווירי אינו תיאורטי בלבד והוא עלול להתחדד, כאשר המוני בית ישראל יציפו את אתרי הנופש האזוריים, בעיקר במדינות אגן הים התיכון, אשר חלק משדות התעופה שלהם מאופיינים ברמת מיגון נמוכה.

 

אין מדובר בחשש מפעילות חבלנית שמקורה בשדות התעופה בהם קיימים מערכי אבטחה מתקדמים ויעילים, בהם מושקעים מיליארדים באמצעי אבטחה, אלא באותם עשרות רבות של שדות אזוטריים, שם האבטחה עדיין "טיפשה", והפער בין האיום למענה אינו רק טכני - הוא תפיסתי, שמשאיר את גורל הנוסעים בידי המזל.

 

בעוד שברחבי העולם הטרור מתקדם, הרי שהאבטחה בשדות אלה נשארה מאחור, עקב העדר רגולציה ותקציבים בלתי מספקים, כאשר אמצעי הביטחון ושיטות הבידוק המקובלות בהם, מפגרים שנות דור ויותר אחר האיומים. במקומות אלה קיימת תחושה שהמערכת מוגנת וקיימת תקווה שהפיגועים יפסחו עליהם. ואולם, תקווה זו אינה אסטרטגיה - זוהי אשליית ביטחון במלוא הדרה. מדובר ב"פרצה הקוראת לגנב", בעיקר על רקע ההתמודדות הראויה עם האיום הנשקף לתעופה, בשדות התעופה הגדולים המרכזיים.

 

מכיוון שישראל תלויה בשדות אלה במערכות אבטחת תעופה זרות, שאין לה שליטה ישירה עליהן, ומאחר שההתייחסות לביטחון ישראלים אינו מסתיים בגבולות המדינה בלבד, מתבקש מגורמי הביטחון הישראלים לבדוק, לדרוש ולאכוף סדרי אבטחה מספקים, גם בשדות התעופה הקטנים מהם ממריאות טיסות לישראל. פעילות זו הינה בהסתמך על חוקי ביטחון התעופה הישראליים ובעיקר "חוק הטייס" (ביטחון בתעופה האזרחית), ואמנת התעופה הבינ"ל של ICAO (אמנת שיקגו - פרק 17).

 

מודל הפעולה המומלץ חייב להיות אקטיבי ולהעריך את יעילות אמצעי האבטחה ואת רמת האיום והסיכון הנשקפים, בכל אחד משדות התעופה מהם ממריאות טיסות למרחב האווירי הישראלי. במידה ויאותרו פערי אבטחה חובה להנחות לגשר על פני פערים אלה. פעילות זו אינה פשוטה דיפלומטית - אך חיונית ביטחונית. ישראל חייבת לעמוד על כך שכלי טייס הנכנסים למרחב האווירי שלה, יעמדו על סטנדרטים ביטחוניים מחייבים - ללא יוצא מהכלל.

 

הבחירה לצמצם התכנות מצב של גיהינום עלי אדמות, ולמנוע אסון רב נפגעים תעופתי בקנה מידה לאומי בישראליים הטסים ארצה נמצאת בידנו והאחריות הזו מוטלת - עלינו. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתנהל בתקווה שדבר לא יקרה ולכן חובת גורמי ביטחון התעופה הישראליים כבר כיום, להעירך לאכוף את תקני האבטחה הנהוגים בשדות התעופה הגדולים, גם בשדות האזוריים ויפה שעה אחת קודם.